לנה שגיא-דאין, קשת כורם
אישה יולדת חשופה להשלכות פסיכולוגיות משמעותיות לאחר הלידה, כולל דיכאון והפרעת דחק פוסט-טראומטית. קיימים גורמים רבים המשפיעים על הנטיה לפתח הפרעות אלה, אחד הבולטים מביניהם הינו יחס של הצוות המיילדותי כלפי היולדת. בשנים האחרונות החל ארגון הבריאות העולמי להתייחס לעדויות המצטברות של נשים על יחס לא מכבד בלידה. המונח "אלימות מיילדותית" אף עוגן בחוק בחלק מהמדינות וחולק למספר קטגוריות. עם זאת, קיים מיעוט משמעותי של מחקרים כמותיים אמינים הנוגעים לתופעה זו, וטרם פורסמו מאמרים בהקשר להיקף התופעה בארץ.

המחקר שנערך במסגרת בתי חולים כרמל ובני ציון הוא הראשון מסוגו באיסוף נתונים כמותניים ביחד עם ניתוח תיאורטי-מגדרי של תופעה הקיימת בשטח מזה שנים רבות. כמו כן, ההרכב הייחודי של האוכלוסיה בישראל יכול לספק מבט חדש על אופן הטיפול באוכלוסיות של עולות חדשות, נשים מהאוכלוסיה הערבית ואוכלוסיות ייחודיות אחרות. מתוך נתונים אלו אפשר יהיה לייעל ולשפר את הטיפול בנשים היולדות ולעודד שינוי מדיניות בתחום. בכך מחקר זה יכול להביא לשיפור בחוויית הלידה של יולדות רבות, אשר קשורה באופן ישיר למצבה הנפשי והפיזי של האישה לאחר הלידה.
החוקרות:
קשת כורם דוקטורנטית החוקרת אלימות מיילדותית בתכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת חיפה.
לנה שגיא-דאין – רופאת נשים בכירה בבי"ח כרמל.
Comments