למה חסרים טיפולים יעילים לתסמיני גיל המעבר?

אחד הדברים המדהימים לגבי גיל המעבר הוא כמה מעט מחקר יש עליו: בכל רגע נתון יש מיליוני נשים בעולם שסובלות מתסמינים של גיל המעבר שפוגעים קשות באיכות החיים שלהן -ביכולת שלהן לישון, להתרכז, להגיע לעבודה ולתפקד באופן כללי - ועדיין, המחקר לגבי טיפולים והתערבויות למניעה ושיפור המצב הזה הוא חלקי עד כדי לא קיים.

אם למשל תחפשו מחקרים על התערבויות לא הורמונליות לשיפור איכות השינה לנשים שסובלות מגלי חום והזעת לילה, בין הסימפטומים הכי שכיחים של גיל המעבר, תגלו שיש בערך שני מחקרים רציניים בנושא, שכל אחד כלל כמה עשרות משתתפות. זהו. כלומר, אם ארגוני בריאות ורופאים/ות רוצים להמליץ לנשים בגיל המעבר על דרכים לשפר את איכות השינה שלהן שלא כוללות טיפול הורמונלי, אין להם מחקרים להתבסס עליהם. צריך להזכיר שטיפול הורמונלי חליפי לא מתאים לכל אחת ותלוי בהרבה משתנים אישיים - זמן שעבר מאז הפסקת הווסת, היסטוריה אישית ומשפחתית של סרטן ועוד, כלומר, התערבויות לא הורמונליות הן נחוצות מאוד כדי לשפר את איכות החיים של מיליוני נשים.

עוד דוגמא - הרבה פעמים אומרים לנשים להמנע מ"טריגרים" לגלי חום כמו צריכת אלכוהול, קפאין, אוכל חריף או שתייה חמה. אבל גם כאן, אין מספיק מחקרים וניסויים קליניים לגבי הנושא. מספר סקרים שעקבו אחרי נשים עם הרגלי תזונה שונים הניבו תוצאות מעורבות - סקר אחד מסין מצא מתאם בין צריכת אלכוהול והופעה של גלי חום, אבל סקר אוסטרלי דומה לא מצא מתאם כזה. גם על ההשפעה של התעמלות על התדירות והעוצמה של גלי חום אין מחקרים טובים ומקיפים מספיק שלפיהם אפשר לבסס המלצות ברורות. התעמלות שגרתית היא כמובן טובה לבריאות אבל האם היא יכולה למנוע או להקל על גלי חום והזעות לילה? ואם כן, איזה סוג של פעילות גופנית מומלצת, באיזו תדירות וכו'? המחקר בתחום לא מספק ראיות חד משמעיות לכאן או לכאן.

ומה עם תזונה? מספר סקרים הראו כי נשים שהתזונה שלהן מבוססת על פירות וירקות דיווחו על פחות גלי חום ועל פחות פגיעה באיכות החיים שלהן, אבל גם כאן יש מעט ניסויים קליניים בתחום ואין מספיק ראיות כדי להמליץ על שינויים תזונתיים ספציפיים לטיפול בגלי חום והזעות לילה.

אז מה כן יכול לעזור?

הורדה במשקל לנשים עם עודף משקל, בעיקר בשנים הראשונות לאחר הפסקת הווסת, יכולה לתרום להורדה בתדירות ובעוצמה של גלי חום. גם פה דרושים מחקרים נוספים אבל ממחקרים שכבר נעשו נראה שיש מספיק ראיות לכך.

בנוסף נמצא שטיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT והיפנוזה קלינית עזרו למנוע ולהפחית גלי חום, יש גם טיפול תרופתי לא הורמונלי, כולל תרופות נוגדות דכאון שעוזרות במידה מסוימת. התרופה הלא הורמונלית היחידה שאושרה ספציפית לטיפול בגלי חום, Veozah נכנסה לשימוש לפני כשנה וחצי והשבוע מנהל התרופות האמריקאי, ה FDA, הודיע שיוסיף אזהרה על האריזה כי התרופה יכולה לפגוע בתפקודי הכבד, מה שאומר שנשים שמשתמשות בה צריכות להיות במעקב רפואי, בעיקר בתחילת השימוש.

אז מה נשים שסובלות מגלי חום צריכות לעשות? להתייעץ עם רופא/ה מומחה/ית לגיל המעבר ורצוי גם להתייעץ לפני לקיחה של תוספי תזונה. תוספי תזונה לגיל המעבר זה נושא רחב בפני עצמו (שנכתוב עליו בקרוב), אבל באופן כללי, ממש כמו שחסר מחקר על תרופות וטיפולים אחרים לגלי חום, גם על תוספי תזונה המחקר חסר ולא חד משמעי. וממשרד הבריאות אנחנו מצפות לעודד מחקרים קליניים איכותיים על התערבויות וטיפולים לתסמיני גיל המעבר, לקדם מודעות בקרב הציבור ובקרב רופאים ורופאות לחשיבות של אבחון מדויק של בעיות הקשורות לגיל המעבר ולטיפולים שנמצאו אפקטיביים, ולדאוג להנגשת מידע לציבור.

* המאמר מבוסס על נייר העמדה The 2023 Non-hormone Therapy Position Statement of The North American Menopause Society

* קרדיט לתמונה - Marta Blue